בינה מלאכותית, תחרות ואינטרס לאומי?

בינה מלאכותית והטכנולוגיה סביבה התפתחו בשנים האחרונות באופן משמעותי והכניסו לחיינו כלים רבים כגון סייעות קוליות, זיהוי פנים, מערכות לניהול סיכונים בחברות ביטוח, פלטפורמות לצריכת מוסיקה, כלים לביצוע אנליטיקות ועוד מערכות וכלים רבים בתחומים נוספים.

בינה מלאכותית נמצאת כיום במצב של מירוץ טכנולוגי (אולי מטורף) וכמעט כל חברה טכנולוגית וגם חברות פחות טכנולוגיות משקיעות משאבים רבים בכדי ליצור, לחדש ולהכניס את משהו מכל אותן יכולות של בינה המלאכותית ורק שיהיו חלק מתוך השירות או הטכנולוגיה המוצעת על ידה.

הדוגמה האחרונה והבולטת שאפשר לקחת היא ההשקעה של Microsoft בחברה למחקר של בינה מלאכותית – OpenAI

אינטרס לאומי

בינה מלאכותית ואינטרס לאומי? תלוי את מי שואלים. ישנם מדינות שזה נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם ובהתאם לכך חלק נכבד מתוך התקציב השנתי מושקע בבינה מלאכותית.

לצד התפתחות ומהפכת הבינה המלאכותית שאנו חווים בתקופה האחרונה כאשר שיאים רבים עוד לפניה, השיח הנוסף והשאלה הגדולה אשר קיימת היא, איך בינה מלאכותית תשפיע בשנים האחרונות על התעשיה, ולא פחות מעניין מה יקרה בעוד מספר שנים? ובעיקר איזו מעצמה תוביל את תחום הבינה המלאכותית בעוד מספר שנים? כמעט ברור שזה יהיה ארה”ב או סין.

ארה"ב נחשבת לכוח גלובלי מוביל במהפכה הטכנולוגית, בין היתר בזכות ענקיות הטכנולוגיה שמשקיעות תקציבי ענק בפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית, וכן אוניברסיטאות מובילות אשר חוקרות בינה מלאכותית.

לעומת זאת סין, נחשבת לכוח גלובלי נוסף ואולי המועמדת להוביל את תחום הבינה המלאכותית, וכבר ביולי 2017 הכריז הממשל הסיני על תוכנית להאצת תחום הבינה המלאכותית ושמה לעצמה מטרה להיות המובילה בתחום, ולצורך המטרה השאפתנית הממשל הסיני משקיע תקציבי ענק ומשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות.

בניגוד למדינות אחרות כמו קנדה, צרפת ודרום קוריאה, עד לאחרונה לא הייתה בארה"ב אסטרטגיה ממשלתית ברורה המתייחסת לתחום, שאגב השלכותיו מרחיקות לכת, ואגב הבעיה הבעיה היא בכל מדינה שלא תשקיע את מירב מאמציה בבינה מלאכותית.

אומנם כיום ארה"ב מובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, אך מקומה רחוק מלהיות בטוח, ובמיוחד לאור העובדה שישנם מדינות רבות ובעיקר סין שלא מפסיקות לפעול בפיתוח וחדשנות בתחום.

לאחרונה נכנס לתוקף תוכנית חדשה בארה"ב הנקראת "יוזמת הבינה המלאכותית האמריקאית" או בשם המקורי שלה American AI Initiative.

מתוך התוכנית, במסגרת התוכנית החדשה, הבית הלבן יורה לרשויות הפדרליות לכוון את התקציבים והמימון הקיימים עבור תוכניות מחקר ופיתוח, כדי לתעדף ולתמוך במחקר ומסחור של בינה מלאכותית.

נקודה משמעותית נוספת בתוכנית נוגעת למערכות בינה מלאכותית אשר זקוקות למידע רב בכדי לאמן את האלגוריתמים ללמוד את הפעולה שעליהן לבצע, ובמסגרת התוכנית חלק ממאגרי המידע הממשלתיים יהיו פתוחים ונגישים בפני חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה.

התוכנית גם תעודד הפיכה של משאבי מחשוב מתקדמים שונים לזמינים עבור חוקרים, וכן תמיכה בתוכניות הכשרה לחוקרי בינה מלאכותית.

השפעה נוספת של התפתחות הבינה המלאכותית היא השינויים בשוק העבודה, כך שהיוזמה האמריקאית מעודדת רשויות פדרליות לסייע לעובדיהן להסתגל לשינויים שמביאה עימה הטכנולוגיה בצורת העבודה. באופן דומה, השינויים הטכנולוגיים מצריכים שינויי רגולציה, והממשך יעבוד עם רגולטורים שונים כדי להבין מהם השינויים הנדרשים.

מטרות נוספות של התוכנית הן ליצור סטנדרטים למערכות בינה מלאכותית שיוודאו, בין היתר, שהן מהימנות ומאובטחות, ואף לקדם שיתופי פעולה עם מדינות זרות בתחום הבינה המלאכותית, כדי להבטיח שהטכנולוגיה תפותח בהתאם לערכים ולאינטרסים האמריקאים.

בשלב זה, כאמור, לא ברור איך ארה"ב מתכננת לעשות זאת, או איך תעמוד בשאר היעדים.

תחרות לאומית

אין ספק שטכנולוגיות באופן כללי הפכו להיות חלק מאימוץ טכנולוגי של מדינות רבות ולראיה תחום הסייבר שהתפתח ומדינות רבות רואות בו חלק מרכזי בהגנה על הנכסים ואפילו חלק מהותי מתוך הצבא, אך יחד עם זאת בתחום הבינה המלאכותית לא כך פני הדברים.

ולמה תחרות? בראיון של מנהל Google China לשעבר, ישנו הסבר למה סין היא זאת שתוביל את מהפכת הבינה המלאכותית בעתיד בתחומים רבים כמו מכוניות אוטונומיות, ראייה ממוחשבת וכן הלאה.

כיום לארה”ב יש את הטכנולוגיה, התשתית והחוקרים הכי טובים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת, אך לצד זה יש לסין את כל היתרונות המשמעותיים שיגרמו לה להוביל את התחום בשנים הקרובות.

כידוע, בינה מלאכותית נשענת על כמויות גדולות של מידע והמידע נאסף ע”י סנסורים של התקני קצה כגון: מצלמות, מכשירים חכמים, GPS וכן הלאה.

ולכן בסין יש המאגר התקני הקצה הגדול בעולם, ויתרה מכך ברחבי סין יש מאות מיליוני מצלמות שאוספים כמויות עצומות של מידע, לצורך הענין בסין ישנם רק 700 בעלי מכשירים חכמים והתקני קצה כדוגמת אופניים מוערכים מבחינה כמותית פי 3 מאשר ישנם במקומות אחרים בעולם.

רגולציה ומידע

רגולציה – כאשר מדובר במאגרי מידע ענקיים ובינה מלאכותית הרגולציה היא חלק מהותי, ולצורך הענין לסינים פחות חשובה הפרטיות והממשל הסיני לא בדיוק שואל את האזרחים האם התוכן שנאסף מהם הוא פוגעני, ולכן אין מגבלות על שמירה ושימוש במידע העצום שנאסף, שלא כמו במערב שתחום צנעת הפרט והמידע מאוד חשוב.

אם נקח את מה שקורה במדינות אירופה עם הרגולציה אז שם המצב חמור יותר, חוק GDPR שנכנס לתוקף במאי 2018 מגביל גם כן את הפרטיות ולכן ניהול המידע ושימוש ביכולות של בינה מלאכותית.

אם נתסכל על המידע שנאסף לטובת בינה מלאכותית אז מדובר בין היתר על מידע כגון: תמונות, כתובות IP, מייל, מספרי טלפון, נקודות מיקום וכן הלאה. המידע הנ"ל ומידע נוסף צריך להיות שמור מוגן לפי דגשים:

• המידע צריך להיות שמור ומאובטח
• אין לשמור מידע ללא סיבה לעתיד
• צריך להיות ברור איזה מידע נאסף ולאיזה צורך
• לאפשר לשלוח את המידע לאותו אדם שהוא שייך
• לאפשר למחוק את המידע

ולכן עולה השאלה, איך אפשר לבנות מאגרי מידע ולהשתמש ביכולות של בינה מלאכותית כאשר אין אפשרות להשתמש במידע באופן חופשי.

כיום אירופה מובילה בתחום פרטיות המידע והחוקים באירופה נוגעים בצורה ישירה בכל החברות האמריקאיות הגלובליות, והחקיקה בארה”ב פחות מקיפה מאירופה אבל לאט לאט הולכת לכיוון זה, כאשר קליפורניה היא הראשונה להוציא חוק דומה לחוק GDPR.

לסיכום

בזמן שמדינות המערב דנות ומחוקקות רגולציות מחמירות ולצד זה מקדמות בינה מלאכותית (בפועל נלחמים בעצמם), הממשל הסיני שם לעצמו מטרה לקדם את תחום הבינה המלאכותית ומספקת רוח גבית לחברות סיניות הפועלות בתחום.

מי לדעתכם תוביל את תחום הבינה המלאכותית בעוד כמה שנים? לפי דעתי התשובה ברורה.

ומה איתנו? האם המדינה עושה משהו? אינטרס לאומי? תלוי את מי שואלים!